מאת: אייל סיאני, מנהל פרויקטים
ערך: מלכיאל רחמים, מנהל מקצועי
דצמבר 2010
רקע
ב-23 בינואר 2008 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. התיקון נכנס לתוקף רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2008.
שינויי החקיקה במסגרת תיקון 3 משפיעים במידה רבה על החיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מהחוסכים. למעשה, אפשר לומר שהתיקון עיצב מחדש את תמונת החיסכון הפנסיוני בישראל.
במאמר זה נסקור את עיקרי תיקון 3, מטרותיו והשפעותיו על ציבור החוסכים.
מטרות התיקון
מטרתו העיקרית של תיקון 3 היא לבטל את החיסכון ההוני וליצור אחידות בין מסלולי הקצבה למיניהם. כמו כן, בניגוד למצב שהיה קיים עד לתיקון 3 – שבו ההחלטה על אופן קבלת כספי החיסכון בגיל פרישה, אם כסכום חד פעמי (הוני) או כקצבה, התקבלה בעת בחירת סוג המוצר – מעתה תתקבל ההחלטה עם ההגעה לגיל הפרישה.
המצב עד תיקון 3
עד לתאריך 31 בדצמבר 2007 אפשר היה לחסוך בשני סוגי אפיקים:
- א. אפיק הוני – אפיק המאפשר למשוך את הכספים שהופקדו במהלך תקופת החיסכון כסכום חד פעמי (הוני). אפיק זה נוהל על ידי קופת גמל או חברת ביטוח.
- ב. אפיק קצבתי – אפיק שבו אפשר למשוך את הכספים שהופקדו במהלך תקופת החיסכון כקצבה. אפיק זה נוהל על ידי קרן פנסיה או חברת ביטוח.
לכל אפיק השקעה היו שיעורי הפקדות שונים, תקרות הפקדה שונות וכללי מיסוי שונים.
אפיקי החיסכון עד חקיקת תיקון 3:
קרנות פנסיה - קצבתי (קצבה חודשית לכל החיים)
ביטוחי חיים - קצבתי (קצבה חודשית לכל החיים) והוני (סכום חד פעמי)
קופות גמל - הוני (סכום חד פעמי)
עיקרי תיקון 3
- 1. ביטול קופות גמל לתגמולים ופיצויים
עד 31 בדצמבר 2007 אפשר היה להפקיד כספי תגמולים בקופת גמל לתגמולים ופיצויים ולקבלם כסכום חד פעמי (הוני) בגיל הזכאות. תיקון 3 קבע שמיום 1 בינואר 2008 יפעלו קופות הגמל לתגמולים ופיצויים כקופות גמל לקצבה. כלומר כל הכספים שיופקדו מתאריך זה ואילך יתקבלו בגיל פרישה כקצבה ולא כסכום חד פעמי (הוני).
על אף האמור נקבע שאישור של קופת גמל לתגמולים ופיצויים ימשיך לחול על כספים שהופקדו עד לתאריך 31 בדצמבר 2007, כלומר כספים שהופקדו בקופת גמל לתגמולים ופיצויים עד לתאריך זה והרווחים בגינם יהיו ניתנים למשיכה חד פעמית (הונית).
נוסף על כך, הוגדרו שני סוגים של קופת גמל לקצבה:
א. קופת גמל משלמת לקצבה – קופת גמל שאפשר למשוך ממנה כספים בגיל פרישה כקצבה חודשית או כהיוון קצבה. למעשה, קופת גמל משלמת לקצבה היא מה שמוכר לנו כיום כקרן פנסיה או כביטוח מנהלים קצבתי. כל הכספים שהופקדו בקופות גמל לקצבה מ-1 בינואר 2008 ואילך ניתנים למשיכה מקופת גמל משלמת לקצבה.
ב. קופת גמל שאינה משלמת לקצבה – קופת גמל שאי אפשר למשוך ממנה כספים באופן ישיר, אלא באמצעות העברת הכספים לקופת גמל משלמת לקצבה. עם זאת, אפשר למשוך ממנה כספי פיצויים. קופת גמל שאינה משלמת לקצבה היא בעצם מה שהיה מוכר לנו כקופת גמל לתגמולים ופיצויים או פוליסת ביטוח הונית.
הערה חשובה: אין מדובר בהקמתן של קופות חדשות אלא בשינוי הסיווג שלהן. כל קופות הגמל הקיימות בשוק הפנסיוני רשאיות להמשיך ולקלוט כספים, אך תחת סיווג אחר: קופת גמל משלמת לקצבה וקופת גמל שאינה משלמת לקצבה.
כאמור, בתיקון 3 נקבע שכספים המופקדים בקופות גמל מ-1 בינואר 2008 ואילך מיועדים למטרת קצבה. כדי להמשיך ולאפשר לחוסכים לקבל כספי חיסכון בגיל פרישה באופן חד פעמי (הוני) נקבע שאם אדם זכאי לסכום קצבה גבוה יותר מ-3,850 ש"ח (= סכום קצבה מזערי, סכום זה צמוד למדד) מכל המקורות הפנסיוניים שלו, הוא יוכל לבחור בעת הגעתו לגיל פרישה באחת משתי אפשרויות:
א. קבלת קצבה בגין כל הכספים שחסך.
ב. קבלת סכום חד פעמי (הוני) של חלק הקצבה העולה על סכום הקצבה המזערי. פעולה זו נקראת "היוון קצבה". היוון פירושו הפיכת תזרים מזומנים שיתקבל בעתיד לסכום חד פעמי נכון למועד החישוב. עמית שקצבתו אינה עולה על סכום הקצבה המזערי לא יוכל לבצע היוון קצבה כאמור.
כפי שנאמר בסעיף הקודם, בתיקון 3 נקבע שאפשר יהיה להוון קצבה, כלומר לקבל חלק מהקצבה העתידית כסכום חד פעמי.
היוון קצבה יוכל להיעשות בתנאי שסכום הקצבה של העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי. נכון לשנת 2010 תקרת הקצבה המזכה עומדת על 7,810 ₪. ניתן להוון 35% מסכום הקצבה עד לגובה "תקרת הקצבה המזכה" בפטור ממס, וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 9(א) לפקודת מס הכנסה. סכום ההיוון שלא יהא פטור ממס דינו כמשיכה שלא כדין אשר בגינה מוטל מס בשיעור של 35% לפחות.
דוגמה להיוון קצבה בשנת:
א. סכום שנצבר עד גיל פרישה – 2,000,000 ₪
ב. מקדם קצבה – 200
ג. קצבה צפויה – 10,000 ₪ (2,000,000/200)
ד. סכום קצבה מזערי – 3,850 ₪
ה. תקרת קצבה מזכה לשנת 2010 – 7,810 ₪
ו. מקדם היוון - 200
ז. הסכום הניתן להיוון בפטור ממס – (7,810*35%)*200 = 546,700 ₪.
לתשומת לבך: תקרת הקצבה המזכה צפויה לגדול ולהגיע לסך של 9,000 ₪ מ-1 בינואר 2025.
- 4. האחדת כללי המיסוי בכל המוצרים הפנסיוניים
עד חקיקת תיקון 3 זכו ההפקדות בקופות הגמל לתגמולים ופיצויים לזיכוי בשיעור של 25%, והפקדות לקרנות הפנסיה ופוליסות קצבתיות זכו לזיכוי בשיעור של 35%.
בעקבות הפיכתן של קופות הגמל לתגמולים ופיצויים לקופות גמל לקצבה, ייהנו ההפקדות מזיכוי בשיעור 35%.
לפיכך, מ-1 בינואר 2008 זוכות ההפקדות בכל המוצרים הפנסיוניים לזיכוי בשיעור של 35%.
- 5. העלאת השכר המבוטח שבגינו הפקדות המעסיק פטורות ממס
עד חקיקת תיקון 3 הפרשת כספים של המעסיק לחשבון העובד בקופת גמל לתגמולים ופיצויים בגין שכר מעל לתקרה מסוימת נזקפה לעובד כהכנסת עבודה חייבת במס. תקרה זו נקראת "תקרת הכנסה מזכה". תקרת ההכנסה המזכה בקופת גמל לתגמולים ופיצויים עמדה על 7,400 ₪.
בעקבות הפיכתן של קופות הגמל לתגמולים ופיצויים לקופות גמל לקצבה, הוגדלה תקרת ההכנסה המזכה לסכום השווה לשכר הממוצע במשק כפול ארבע (32,060 ₪ נכון לשנת 2010). כלומר הפרשת כספים של המעסיק לחשבון העובד בקופת גמל לקצבה בגין שכר של עד- 32,060 ₪ לא תיזקף לעובד כהכנסת עבודה חייבת במס.
עד חקיקת תיקון 3 נגבה מס רווח הון בגין הפקדות שבוצעו בשנים 2007-2003 בקופות גמל לתגמולים ופיצויים.
בעקבות הפיכתן של קופות הגמל לתגמולים ופיצויים לקופות גמל לקצבה, בוטל מס רווח הון על הפקדות שיבוצעו מ-1 בינואר 2008 ואילך.
לתשומת לבך: במסגרת חוק ההסדרים מיום 23 ביולי 2009, בוטל מס רווח הון גם ביחס להפקדות לקופות גמל שבוצעו בשנים 2007-2003. לגבי קרנות השתלמות לא חל שום שינוי בנושא.
- 7. ביטול קופה מרכזית לפיצויים
כחלק מהכוונה לנתב כספי פיצויים לחשבונות האישיים של העובדים, נקבע שמ-1 בינואר 2008 לא ייפתחו חשבונות חדשים בקופה מרכזית לפיצויים.
בחשבונות קיימים יותרו הפקדות בקופה מרכזית לפיצויים עד 31 בדצמבר 2010, ורק בגין עובדים שהופקדו בעבורם כספים בקופה לחודש דצמבר 2007.
- 8. ביטול קופה אישית לפיצויים
תקנות מס הכנסה קובעות שאי אפשר להפקיד בקופת גמל לקצבה כספי פיצויים בלבד ללא הפקדת כספי תגמולים בשיעור של 5% לפחות.
עקב הגדרת קופות הגמל לתגמולים ופיצויים כקופות גמל לקצבה נאסרה הפקדת מרכיב פיצויים בלבד לקופות אלו, אלא בתנאי שיופקדו גם כספי התגמולים בשיעור של 5% לפחות.
איסור זה מונע אפוא את המשך קיומן של קופות גמל אישיות לפיצויים שהופקדו אליהן כספי פיצויים בלבד.
ואולם, משרד האוצר הוציא הוראת שעה המאפשרת להמשיך להפקיד כספי פיצויים בקופות גמל אישיות לפיצויים ללא צורך בהפקדה של כספי תגמולים. הוראת שעה זו היא בין היתר פתרון זמני למעסיקים המפרישים לעובדיהם המבוטחים בקרנות פנסיה 6% משכרם המבוטח לסעיף הפיצויים, ואת השלמת הפיצויים בשיעור של 2.33% מבצעים בקופת גמל אישית לפיצויים. בעקבות הוראת שעה זו, מעסיקים אלו רשאים להמשיך להפקיד את כספי השלמת הפיצויים בשיעור של 2.33% בקופה אישית לפיצויים.
לסיכום
השינויים שחלו עקב קבלת תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הם רבים ומגוונים, ויש להם השלכות רחבות היקף על החיסכון הפנסיוני של כל חוסך וחוסכת.
לנוכח האמור, מומלץ לחוסכים, למעסיקים ולמנהלים שלא לבצע שינויים בתיק הפנסיוני ללא הכוונה מקצועית מבעל רישיון פנסיוני.

הכותב איננו משפטן. קריאת סקירה זו הינה בכפוף לתנאיי השימוש באתר. סקירה זו הינה כללית ותמציתית ונועדה בכדי להסב את תשומת הלב בלבד. המידע המופיע בסקירה זו איננו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הסקירה הנ"ל מהווה פרשנות של כותבה לדברי החקיקה אליהם היא מתייחסת והיא איננה ממצה או מתיימרת למצות את כלל החקיקה ו/או הפסיקה הקיימים בעניין. החברה איננה יכולה לערוב לשלמות ו/או לדיוק במידע המובא בסקירה זו. המידע המוצג בסקירה זה עשוי להשתנות מעת לעת, ואין החברה אחראית לעדכן ו/או לפרסם שינוי כאמור. נוסחם המלא של החוקים ו/או התקנות ו/או החוזרים אליהם מתייחסת סקירה זו מפורסם ברשומות.