קרן פנסיה מקיפה חדשה היא קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח הכוללת בתוכה 3 מרכיבים עיקריים:
- חיסכון פנסיני לקצבת זקנה - הסכום הנחסך מתורגם לקצבה חודשית החל ממועד הפרישה ולמשך כל חיי הפנסיונר.
- כיסוי ביטוחי לסיכוני נכות - קצבה חודשית המשולמת במצבים של אובדן כושר עבודה.
- כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות - קצבה חודשית המשולמת במקרה של פטירת המבוטח לשאיריו הזכאים עפ"י תקנון.

בענף הפנסיוני קיימים מספר סוגים של מוצרים:
קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה.
קופות גמל מתאפיינות בד"כ שהן אינן בעלות מרכיב ביטוחי אלא מהווה מכשיר לחיסכון בלבד. בעבר ניתן היה למשוך מקופות אלו סכומים הוניים אולם עם החלתו של תיקון 3 בתחילת שנת 2008 , כל הכספים החדשים המופקדים עבור קופות גמל אלו הינם למטרת קצבה, והקופות נקראות כיום קופת גמל לקצבה לא משלמת. בגיל הפרישה יהיה על העמית להעביר כספים אלו לקופה משלמת ולמושכם כקצבה או כהיוון של קצבה.
ביטוחי מנהלים הינם חוזי ביטוח בין מבוטח ובין חברות ביטוח המאפשרים שילוב מרכיבים ביטוחיים כגון ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) ו/או ביטוח למקרה פטירה (ריסק). עד 2008, כאמור, היו פוליסות ביטוח "הוניות" ופוליסות ביטוח "קצבתיות". החל מתיקון 3, כאמור, הפכו הפוליסות "ההוניות" לקופות לא משלמות לקצבה. כלומר, הכספים החדשים מיועדים למטרת קצבה אולם בגיל הפרישה יהיה על המבוטח להעבירם לקופה המוגדרת כקופה משלמת . התקשרות הלקוח מול חברת הביטוח הינה על בסיס תעריף אישי
קרן פנסיה מקיפה חדשה זכאית לקבל על 30% מנכסיה אג"ח מיועדות בריבית צמודה למדד של 4.86% לשנה. זכויות המבוטח מוגדרות בתקנון הקרן.

תוכנית ביטוח מגדירה את שיעורי הכיסוי הביטוחי לסיכוני מוות ונכות מתוך השכר הקובע של המבוטח, בהתאם לפרמטרים הבאים: גיל ההצטרפות, מין, שכר מבוטח והעדפות אישיות של המבוטח.
בקרב קרנות פנסיה קיים מגוון רחב של תוכניות הביטוח המציעות יחס חלוקה שונה בין שלושת הכיסויים, בהתאם לצרכיו והעדפותיו האישיים של העמית.

מבוטח שאין לו בן / בת זוג ו / או ילדים, יכול להצטרף לכל אחת מתוכניות הפנסיה שפורטו לעיל, תוך ויתור על רכיב ביטוח סיכוני מוות באופן מלא או חלקי, בהתאם למצבו המשפחתי. ניתן לשנות בחירה זאת בכל עת שיש שינוי במצבו המשפחתי של המבוטח (נישואין/גירושין, לידות/פטירות).

בטוח סיכוני נכות ומוות נכנס לתוקפו עם תשלום דמי-הגמולים הראשונים עבור קרן פנסיה, אולם הקרן לא תכסה מקרים של מצבים רפואיים קודמים להצטרפות אלא אם המבוטח השלים 60 חודשי ביטוח רצופים לפי האירוע הביטוחי.
מקרי התאבדות לא יכוסו אם אירעו במהלך 12 חודשי ההצטרפות הראשונים לקרן.

קרן פנסיה מיועדת לשכירים ולעצמאיים כאחד ובמציאות בה אנו חיים, הינה בגדר הכרח.
בתחילת שנת 2008 הוחל צו הרחבה עבור ביטוח פנסיוני המטיל חובה על כל מעסיק שאינו מבטח את עובדיו בהסדר פנסיוני כלשהו, לבצע הפרשות בשיעורים שנקבעו בצו, כאשר ברירת המחדל היא ביצוע ההפקדות עבור קרן פנסיה מקיפה חדשה.
יחד עם זאת, סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – 2005 מאפשר לעובד לבחור כי הפקדותיו יבוצעו לכל קופת גמל שירצה.
אדם רשאי לבצע הפקדות עבור קרן פנסיה מקיפה גם על רבדי שכר שאינם מזכים אותו בהפרשה פנסיונית כגון "החזר הוצאות" או "פרמיות" וליהנות מהגנה ביטוחית גם על רבדים אלו וכן להיות זכאי להטבות מס, במסגרת סעיפי המס על הפקדות אלו.

על הפקדות העובד השכיר ניתן לקבל זיכוי בשיעור של 35% (בכפוף לתקרות).
על הפקדותיו, רשאי המעסיק לקבל התרת הוצאה.
מבוטח עצמאי רשאי לקבל זיכוי בשיעור של 35% מהפקדותיו וכן התרת הוצאה (הוצאה מוכרת) בשווי המס השולי החל עליו ובמסגרת התקרות המותרות בפקודת מס הכנסה.

ההפרשה עבור קרן פנסיה מכונה "דמי גמולים" . דמי הגמולים של שכירים הינם פונקציה של שכר העובד ומסגרת ההסכם שבינו ובין מעסיקו.
להלן טבלת שבה מספר דוגמאות לתמהילי הפרשות:
| 2.5% |
2.5% |
2.5% |
7.5% |
בהתאם להוראות צו הרחבה בשנת 2010 |
| 3.33% |
3.33% |
3.33% |
10% |
בהתאם להוראות צו הרחבה בשנת 2011 |
| 4.17% |
4.17% |
4.17% |
12.5% |
בהתאם להוראות צו הרחבה בשנת 2012 |
| 5% |
5% |
5% |
15% |
בהתאם להוראות צו הרחבה בשנת 2013 |
| 6% |
6% |
5.5% |
17.5% |
הפקדה שכיחה |
| עד 8.33% |
7.5% - 5% |
7% - 5% |
22.83% - 17.5% |
בהתאם להסכם |
תקרת ההפקדות החודשית עבור קרן פנסיה, לשכירים או לעצמאיים מוגבלת בתקרה של 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. התקרה מתעדכנת אחת לשנה בעת פרסום שכר הממוצע במשק ע"י המוסד לביטוח לאומי.

זכויות הביטוח ניתנות רק למבוטחים פעילים, דהיינו, מבוטחים המבצעים הפקדות שוטפות עבור קרן פנסיה בהתאם לתקנות.
יחד עם זאת, קיימות תקופות בהן למבוטח השכיר או העצמאי קיים קושי בביצוע ההפקדות כגון הפסקת עבודה (לשכירים) או הקלעות למצב כלכלי קשה (לעצמאיים). במקרים כאלה, מאפשר תקנון קרן פנסיה שמירה על הכיסוי הביטוחי באופן זמני (ארכת ביטוח) אשר עלותה תיגבה מתוך יתרת החיסכון הצבור או תשולמנה ע"י המבוטח (לפי בחירת המבוטח) למשך הזמן המרבי הנקוב בתקנון. בתקופה זו, נחשב המבוטח למבוטח פעיל לכל דבר ועניין הן מבחינת שיעורי הביטוח והן מבחינת תקופת האכשרה, אך למעט צבירת חיסכון פנסיוני.
מבוטח שהפסיק תשלומים עבור קרן פנסיה ולא הסדיר את המשכת ההפקדות באופן מלא או חלקי יהיה בכיסוי ביטוחי למספר חודשים מוגבל עד להקפאה.
הקפאת הזכויות קוטעת את רציפות הביטוחית ועשויה להביא למצב של פגיעה בכיסוי הביטוחי במקרים בהם חלה הרעה במצבו הבריאותי של המבוטח אשר יבקש לחדש את חברותו והפקדותיו עבור קרן פנסיה. כמו כן, במקרה וחלפה תקופה של שנה ממועד הפסקת התשלומים, תחשב קרן פנסיה את הכיסוי הביטוחי לפי גילו העדכני במועד החידוש.

קצבת זקנה מחושבת ע"י חלוקת סך כל הכספים שנצברו (בניכוי דמי הניהול ופרמית הביטוח) במהלך שנות החברות, בתוספת התשואות שהושגו, במקדמי ההמרה המופיעים בתקנון הקרן.

כספי פיצויי פיטורין ניתנים למשיכה בעת הפסקת עבודה. על משיכה זו ייתכן פטור ממס בכפוף לתקרות הנקובות בפקודת מס הכנסה. משיכת כספי תגמולים אפשרית אולם המושך עשוי להתחייב בגין משיכה זו במס בגובה המס השולי שלו או ב 35% לפי הגבוה מבין השניים.
בנוסף לאמור לעיל, ניתן לבצע היוון קצבאות בהתאם להסדר התחיקתי.

כל מבוטח, בעת הצטרפותו בוחר את תוכנית הביטוח המתאימה וגיל הפרישה הרצוי לו בהתאם לצרכיו. באין בחירה, יצורף המבוטח לתוכנית ברירת המחדל וגיל הפרישה יהיה גיל הפרישה החוקי. בהתאם לגילו, מינו, אחוז ההפרשה למרכיב התגמולים, מחושב השכר הקובע. תוכנית הביטוח שבחר המבוטח קובע מה יהיו שיעור הכיסוי הביטוחי לנכות ו/או פטירה כאחוז מתוך השכר הקובע.

מה קורה בקרות אירוע מזכה בזמן המעבר בין קרנות פנסיה?
מה קורה בקרות אירוע מזכה (נכות או מוות חו"ח), בזמן המעבר בין קרנות פנסיה?
כל אירוע המזכה בקצבת נכות או שאירים מתוך קרן פנסיה, ומתרחש לפני המועד הקובע, יהיה באחריות הקרן המעבירה, ולאחר המועד הקובע, באחריות הקרן המקבלת.
"מועד קובע" – מועד העברת האחריות הביטוחית מהקופה המעבירה לקופה המקבלת. לצורך קביעת המועד הקובע נעשית אבחנה בין עמית פעיל לבין עמית שאינו פעיל כפי המוגדר בתקנות.
מה בעצם קרה לענף הפנסיה בשנים האחרונות?
החל מתחילת שנת 1995 בשל גירעונות אקטואריים אדירי מימדים נסגרו קרנות הפנסיה הותיקות לכניסת עמיתים חדשים, ונפתחו למרבית הקרנות הותיקות - קרנות חדשות.
בשנת 2002 הופרד לחלוטין ניהול הקרנות הותיקות מהחדשות.
ב- 2003 קרנות הפנסיה הותיקות עברו רפורמה, אשר בעקבותיה שונו התקנונים ומונו מנהלים מורשים מטעם האוצר.
בתחילת 2004, החלה הרפורמה בקרנות הפנסיה החדשות, אשר עברו ממבנה של קרנות צוברות זכויות למבנה של קרנות תשואה.
בספטמבר 2004, נמכרו שלוש קרנות הפנסיה החדשות הגדולות, שהיו בבעלותן של קרנות הפנסיה הותיקות הגירעוניות, לחברות ביטוח.
במהלך השנים 2006-2008 שונו כללי המשיכה מקופות גמל כאשר שיאו של המהלך היה בהחלת תיקון 3 שהפך את כל מכשירי החיסכון הפנסיוני (למעט קרנות השתלמות) למכשירים למטרת קצבה.
במסגרת תיקון זה, הואחדו כללי המיסוי כך שניתן זיכוי בשיעור של 35% מההפקדות (בכפוף לתקרות) גם על ההפקדות בקופות גמל ו/או ביטוחי מנהלים.
במהלך 2008 ו 2009 הושלמה הנחת התשתית לרפורמת הניידות הפנסיונית. ניתן כיום לנייד בין כל מכשירי החיסכון הפנסיוניים לרבות שמירה על הוותק והכיסוי הביטוחי במידת הצורך.

קרן זכויות, שהייתה נהוגה עד לרפורמה, הינה קרן שמבטיחה לעמיתיה זכויות מוגדרות בגין כל תקופת הצבירה, לפי סולם צבירה מדורג ולפי גיל ומין העמית, כשיעור מהשכר המבוטח בקרן. הזכויות כאמור, לא משתנות, אלא לצורך איזון אקטוארי.
לעומת זאת, קרן תשואה, הינה קרן המקנה לעמיתיה, זכויות הנגזרות מהצבירה הכספית בחשבונם האישי והמשתנות באופן שוטף, עפ"י התפתחות הצבירה הכספית. המעבר לקרנות תשואה יחד עם הפחתת האג"ח המיועדות בקרנות פנסיה חדשות מקיפות ל – 30% מהנכסים בלבד מביאים למצב שבו לא ניתן כיום לצפות בוודאות את קצבת הזקנה הצפויה למבוטחים שכן תיק החיסכון עשוי להיות מושפע מתנודתיות שוק ההון.

כן. רק קרנות פנסיה חדשות מקיפות זכאיות עדיין לקבל על 30% מהכספי החיסכון אג"ח ממשלתיות מיועדות – "ערד" הנושאות תשואה ריאלית שנתית של 4.8%.

קרנות הפנסיה החדשות, נבנות מלכתחילה, כקרנות מאוזנות אקטוארית. בנוסף, קיים מנגנון איזון אקטוארי, שמופעל מידי שנה לאחר עריכת המאזנים, אשר מטרתו לשמור על האיזון האקטוארי של הקרן.

גיל הפרישה, עפ"י חוק, הועלה ל- 67 אצל גברים ול- 64 אצל נשים.
יחד עם זאת ניתנת האפשרות לפרוש החל מגיל 60.

דמי הניהול בקרנות הפנסיה החדשות, כפי שנקבעו ע"י האוצר, לא יעלו על 6% מתוך דמי הגמולים החודשיים ובנוסף - 0.5% לשנה, מסך כל נכסי הקרן.

כאמור לעיל, 70% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות מופנה להשקעה בשוק ההון. כתוצאה מכך, חשופים המבוטחים לתנודתיות בתיק ההשקעות.
המשבר הגלובאלי בשווקי ההון שאירע במהלך 2008 הבליט את הצורך בניהול השקעות המבוטחים באופן התואם לקבוצות גיל, וזאת מאחר ואם מתרחשת מפולת בשווקים, אזי הסיכוי של מבוטחים להחזיר את ההפסדים בסמוך לגיל הפרישה הוא נמוך. כמו כן, תורת ההשקעות גורסת שבטווח הארוך השקעה באפיקים מנייתיים עשויה להניב תשואות עודפות ועל כן השקעה זו מתאימה ללקוחות צעירים בעיקר. המודל הצ'יליאני, פירושו התאמת אפיקי ההשקעה לטווח ההשקעה ע"י צמצום הסיכונים עם המעבר בין קבוצות גיל. (ככל שמתבגרים הסיכון יורד) באופן אוטומטי כך שהמבוטח לא נדרש לבצע התאמות בתיק החיסכון באפון יזום. בדרך זו, יגדל הסיכוי להניב תשואה עודפת בשנות החיסכון הראשונות מחד, והגנה על תיק זה ככל שמתקרבים לגיל הפרישה מאידך. הממונה במשרד האוצר קבע את עמדתו וגרס כי על כל הקופות לנהל מסלולי השקעה בהתאם לעקרונות אלו יחד עם זכותו של המבוטח לבחור גם במסלולי השקעות אחרים (מתמחים) עד הגיעם לקרבת גיל הפרישה.
רפורמת הניידות בין קופות גמל במהלך שנת 2009 הושלמה רפורמת הניידות הפנסיונית. מבוטחים רשאים כיום לנייד את כספם בין קופות גמל, פוליסות ביטוח וקרנות פנסיה. הניידות מאפשרת להעביר כספים "הוניים" בין מכשירים הוניים (בין קופות גמל ובין פוליסות ביטוח) כספים "קצבתיים" (בין פוליסות ביטוח לקצבה ובין קופות גמל לקצבה ובין קרנות פנסיה) וכן ניוד כספים "הוניים" לקופות למטרת "קצבה".

בעקרון זכות הניוד ניתנת לעמית/מבוטח באופן בלעדי אולם קיימים מספר יוצאים מהכלל כגון אם לעמית יש זכאות לקבל קצבת נכות או שארים, אם יש יתרת חוב בגין הלוואה שלא סולקה במלואה או לחילופין במידה והקופה אליה רוצים לעבור הינה קופה סגורה (חסומה לקליטת מצטרפים חדשים).

אין מגבלה לגבי מספר הפעמים שניתן לנייד את הכספים וכמו כן אין תאריכים מוגדרים, כך שניתן לבצע זאת בכל עת.

מבוטח המבקש לנייד כספים, יגיש בקשה בכתב לקופה המעבירה, ע"ג מסמכים ייעודיים שהוכתבו ע"י הממונה. הקופות תבצענה את המעברים בהתאם לכללים שהוכתבו במסגרת תקנות קופות גמל.

כל אירוע המזכה בקצבת נכות או שאירים, ומתרחש לפני המועד הקובע, יהיה באחריות הקופה המעבירה (הקודמת), ולאחר המועד הקובע, באחריות הקופה המקבלת.

המעבר אינו כרוך בתשלום והכספים הצבורים עוברים במלואם, כמות שהם.

בעת המעבר, כל הזכויות יקבעו לפי תקנון הקרן המקבלת, אך הוותק ותקופת האכשרה הצבורה ישמרו כפי שהיו בקופה הקודמת, במידה והיה כיסוי ביטוחי, לתאריך ולגיל ההצטרפות.

לא. בעל זכויות בקרן פנסיה ותיקה, יכול להצטרף כעמית חדש לקרן פנסיה חדשה, רק תוך כדי הקפאת זכויותיו בקרן הותיקה.

בעת מועד היציאה לפנסיה (ובהנחה שיתרת הכספים הצבורים בקרן הותיקה אכן מקנה קצבה שוטפת), יקבל הפנסיונר שתי קצבאות משתי הקרנות.

בהתאם להוראות משרד האוצר, בעקבות הרפורמה האחרונה בקרנות הפנסיה, קרנות הפנסיה החדשות יהיו זכאיות להשקיע 30% מנכסיהן באג"ח ממשלתיות מיועדות הנושאות ריבית שנתית של 4.8% ואילו את יתרת 70% ישקיעו בשוק החופשי, עפ"י שיקול דעתן של ההנהלות השונות.
על השקעה זו חלים כללי השקעה וביקורת של משרד האוצר, שעיקר מטרתו היא לדאוג להשקעה ללא ניגוד עניינים.

עפ"י הנחיות משרד האוצר, על כל קופה לפרסם בתחילת השנה את מדיניות ההשקעות אותה היא מתכננת ליישם במהלך השנה לרבות ציון טווחי סטיות. הפרסום נעשה בין השאר באתר האינטרנט של החברה המנהלת.

ניהול כספי הצבירה, הוא באחריות החברה המנהלת של קרן הפנסיה. לרוב לכל קרן פנסיה יש גוף העוסק בהשקעות ומתמחה בניהול כספים. מאחר ושיעור הכספים המושקעים בשוק החופשי, גדל באופן משמעותי ( מ- 30% בקרנות הזכויות טרום הרפורמה ל- 70% בקרנות התשואה שלאחריה), ישנה חשיבות אדירה לידע ולניסיון הנצברים בתחום.

הלמן-אלדובי פנסיה מקיפה, הינה קרן הפנסיה היחידה בארץ, המאפשרת מסלולי השקעה שונים לעמיתים שונים בהתאם לעקרונות המודל הצ'יליאני.
הקרן מנהלת את נכסי המבוטחים במספר מסלולי השקעה, הנבדלים באופי ובטווח ההשקעה שלהם, על מנת להתאים את הרכב תיק הנכסים לעמיתים השונים ולצרכיהם.
הקרן מציעה, לעמיתים , ארבעה מסלולי חיסכון בהתאם לגילם והעדפתם האישית:
- מסלול חסכון ארוך - טווח חסכון של מעל 25 שנה. מיועד לעמיתים בגילאים 35 ומטה.
- מסלול חסכון בינוני - טווח חסכון של בין 25 - 5 שנה. מיועד לעמיתים בגילאים מ- 35 ועד ל- 5 שנים לפני גיל הפרישה.
- מסלול חסכון קצר - טווח חסכון של עד 5 שנים. מיועד לעמיתים בגילאים מ- 5 שנים לפני גיל הפרישה ועד גיל הפרישה.
- מסלול חסכון שוטף - לעמיתים בגיל הפרישה ועד הפרישה בפועל, נכסי הפנסיונרים מנוהלים בנפרד מכספי המבוטחים.

כספי החיסכון הצבורים והזכויות הנגזרות מהם, מעוגנים בתקנונים השונים של קרנות הפנסיה.
תקנונים אלה, מאושרים ע"י אגף שוק ההון בטוח וחסכון שבמשרד האוצר, והם מחייבים את הגופים המנהלים.
כל הגופים המנהלים כספי פנסיה, מפוקחים באופן שוטף והדוק על ידי משרד האוצר ומחויבים לפעול עפ"י הוראותיו.

ההוראות החדשות של משרד האוצר מראשית שנת 2004, מחייבות את כל קרנות הפנסיה
החדשות, להפוך לקרנות תשואה. המשמעות למקבלי הקצבאות היא תום עידן הפנסיה הקבועה. מעבר להצמדתן למדד המחירים לצרכן, יערך אחת לשנה, עדכון של הקצבאות בעקבות התשואות ( החיוביות או השליליות ) שהשיגו הקרנות באותה השנה, בשוק ההון.

- לקצבת זקנה יהיה זכאי מבוטח שהגיע לגיל פרישה (גיל 60 ומעלה) ובלבד שהקצבה לה הוא זכאי (לאחר המרת יתרת החיסכון הצבורה במקדם ההמרה המתאים לו) תהיה גבוהה מ – 5% מהשכר הממוצע במשק. קצבת הזקנה תשולם לפנסיונר למשך כל ימי חייו בהתאם לתוכנית הפרישה אותה בחר.
- לקצבת נכות יהיה זכאי מבוטח, שמחמת מצבו הבריאותי איבד את כושרו לעבוד בשיעור של 25% ומעלה, ובלבד שעילת המקרה אינה מוחרגת ע"י תקנון הקרן. המבוטח יהיה זכאי לקצבת נכות אם הוכר ע"י רופא או הועדה הרפואית של הקרן למשך תקופת נכותו או עד גיל הפרישה לפי המוקדם מבין השניים. שיעור קצבת הנכות יהיה כשיעור הנכות , אך נכות צמיתה מזכה ב 100% מקצבת הנכות וכמו כן במקרים של נכות סיעודית, תגדל קצבת הנכות של המבוטח ב 25% למשך 3 שנים.
- לקצבת שארי מבוטח פעיל יהיו זכאים בן/בת הזוג לכל החיים וכן ילדי המבוטח עד הגיעם לגיל 21 . גובה קצבת שאירים הינו תלוי תוכנית ביטוח ושכר קובע.
- לקצבת שארי פנסיונר יהיה זכאי אלמן/ת פנסיונר. גובה הקצבה יהיה בשיעור מסויים מתוך קצבת הזקנה לה היה זכאי הפנסיונר וזאת בהתאם לבחירת המבוטח במועד פרישתו לפנסיה. התקנון מאפשר במצבים מסויימים לזכות גם מוטבים ביתרה מהוונת של יתרת קצבת זקנה מובטחת לתקופה שטרם שולמה אם בחר באפשרות זו פנסיונר בטרם פרישתו.